מאז נישא “נאום בר-אילן” הפך בפועל פתרון שתי המדינות למדיניות הרשמית של ישראל, הרי שבאופן מפתיע למדי לא נבחנו בצורה מקצועית ולעומק השלכותיו של הפתרון הזה. גופים ממשלתיים נמנעו מלעסוק בהשלכות שיהיו לכינונה של מדינה פלסטינית על יחסי שתי המדינות ועל האזור וממילא לא הכינו תוכניות פעולה לתקופה שלאחר הקמתה. מפתיעה לא פחות היא העובדה שכמעט ולא נכתבו מחקרים אקדמיים המנתחים את ההתפתחויות הצפויות כאשר קיומה של מדינה פלסטינית יהפוך לעובדה מוגמרת.
החידוש והייחודיות של פרויקט מחקרי זה גלומים בכך שגובשו חמישה צוותי חוקרים רב-לאומיים, שבכל אחד מהם חוקר (או חוקרת) ישראלי, ירדני ופלסטיני, שפעלו בשיתוף פעולה.
כך נכתבו חמישה פרקי המחקר על ידי 15 חוקרים, שלא פעם, במהלך חודשי העבודה הארוכים, נאלצו להתמודד, בתוך הצוותים, עם הבדלי גישות, עם הצורך לגשר בין נרטיבים מתנגשים ועם משקעים היסטוריים. הנחות היסוד שעליהן התבסס המחקר קבעו כי נקודת המוצא של המחקר היא, שקיימות כבר שלוש מדינות עצמאיות: ישראל, ירדן ופלסטין. עוד נקבע כי ההסכם להקמת מדינה פלסטינית, שכאמור הושג כבר כהנחת יסוד למחקר, מבוסס על שילוב שבין “הפרמטרים של קלינטון,” יוזמת השלום הערבית והבנות אולמרט-אבו מאזן.פירושו של דבר שקיימת מדינה פלסטינית, הכוללת את שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, עם אפשרות של חילופי שטחים, תחת מנהיגות מאוחדת, שבירתה ירושלים המזרחית.
הוצאה: מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי
שנה: 2013
פורמט: PDF
עמודים: 101
תוכן:
- נורמליזציה איזורית לאחר כינון פתרון שתי מדינות
- כלכלה כאשר גבולות אינם מהווים מחסום: ירדן, ישראל והמדינה הפלסטינית
- המדינה הפלסטינית ושאיפותיה הלאומיות של הפזורה הפלסטינית
- אופייה הפוליטי של המדינה הפלסטינית
- שיתוף פעולה בטחוני אזורי במזרח התיכון לאחר כינון מדינה פלסטינית
